על שאלות אלו ורבות אחרות בנושא "זיהוי פרצופים" אנו מנסים לתת מענה במחקרנו במעבדה הן מההיבט הפסיכולוגי-התנהגותי והן מההיבט הנוירואנטומי-פונקציונלי.
פרצופים הנם חלק מהותי בחיי היום-יום של כולנו מעצם היותנו חברה אנושית הם חיוניים באינטרקציות חברתיות, מבט לעבר פרצוף יכול לחשוף מידע רב כמו גיל האדם, מין, הבעת פניו, כיוון המבט ועוד.
בנוסף,לכולנו אותם מרכיבים אופייניים (זוג עיניים הממוקמות מעל האף, אף במרכז וכדומה) ובכל זאת כל פרצוף שונה ממשנהו. ייחודיות זו במבנה הפרצוף מעידה כי תהליך תפיסת פרצופים הנו הוליסטי-קונפיגוראלי, כלומר זיהוי פרצוף ספציפי דורש קידוד מידע והבחנה של שינויים עדינים במבנה ורכיבי הפנים. אך האם די בכך כדי להצהיר כי פרצופים הנם אובייקט ייחודי ?
התפתחות מחקרי הדמייה בשני העשורים האחרונים הוסיפה נדבך חשוב לתפיסה כי פרצופים הנם ייחודיים, נמצא כי ישנם איזורים מוחיים המראים "העדפה" לפרצופים, כלומר פעילות גבוהה יותר ביחס לאיזורים אחרים בחשיפה לפרצופים. איזור ה FFA-Fusiform Face Area הנמצא בחלק הונטרלי (גחוני) של האונה הטמפורלית נחשב כבעל תפקיד מפתח בעיבוד וזיהוי פרצופים.
בתמונה ניתן לראות את החלק הונטרלי (הגחוני) של האונה הטמפורלית בה נמצאים איזורים מוחיים המראים "העדפה" לפרצופים, מסומן באדום, לעומת איזורים המראים "העדפה" לבניינים, מסומן בירוק.
אנו במעבדה מאמינים כי פרצופים הנם ייחודיים ועל ידי ניסויים התנהגותיים וניסויי הדמייה הנערכים במעבדה ובביה"ח סורוקה אנו מנסים לענות על חלק מהשאלות הנמצאות בלב הויכוח המדעי בנושא. המחקר במעבדה מתמקד באנשים אשר סובלים מקושי בזיהוי פרצופים כתוצאה מ-פרוסופגנוזיה מולדת (Congenital prosopagnosia) ומ-פרוסופגנוזיה בעקבות פגיעה מוחית (Acquired prosopagnosia) בהשוואה לנבדקים אשר אינם מדווחים על ליקויים מסוג זה.
אנו מקווים שמחקר כזה יוכל להרחיב ולהבהיר את הידוע על תהליכי התפיסה הויזואלית המעורבים בתפיסת פרצופים. כמו כן אנו חוקרים את הקשר שבין יכולות תפיסת פרצופים וכישורים חברתיים מתוך הנחה שזיהוי ועיבוד פרצופים הכרחי באינטראקציות חברתיות.