כנס מודיעין השני ע"ש פרופ' יאיר פרג
"בית שני: בימים ההם בזמן הזה"

דברים לזכר פרופ' יאיר פרג

מאת גסיה פרג

 


 יאיר פרג ז"ל, פרופסור לבוטניקה וגנטיקה של צמחים, היה כמו שאומרים: "מלח הארץ".

יאיר נולד בשכונת בורוכוב בגבעתיים בשנת 1929, והצטרף לתנועת "הנוער העובד" (לימים תנועת הנוער העובד והלומד). הוא היה בהגנה ובגיל 17 התגייס לפלמ"ח. אף שהיה חולה באסתמה קשה השתתף ברוב המערכות הצבאיות של מדינת ישראל.

במלחמת השחרור לחם יאיר בגדוד השלישי של חטיבת יפתח והשתתף בקרבות לשחרור צפת בצפון הארץ עד חורבת מאחז בנגב. נוסף לציוד הצבאי שנשא כל חייל על גבו - נשא יאיר גם קופסה גדולה- משאף אסתמה באותם הימים. בשלהי המלחמה הצטרף יאיר למקימי קיבוץ צרעה שלמרגלות הרי ירושלים.

יאיר בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים ולימים קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת הרווארד בארה"ב. הוא היה מדען דגול, בעל שם עולמי בתחומי המיקרולוגיה, גנטיקה ובוטניקה של צמחים והמדען הישראלי הראשון שהחל לעבוד בתחום של גנטיקת המיקרו-אורגניזמים עם יוצרי אנטיביוטיקה. הוא עזר בהקמתו של הגן הבוטני באוניברסיטת תל אביב.

יאיר היה אדם רחב אופקים, בעל ידע בהיסטוריה וספרות וגילה התעניינות רבה גם בארכיאולוגיה. עקרונותיו, יושרו הפנימי, פטריוטו , ציונותו והרצון לשמור על מורשתו היהודית היו הבסיס לזהותו הלאומית. את 15 שנות חייו האחרונות הקדיש להצלת אתרי טבע ומורשת ארכיאולוגית והיסטורית באזור מודיעין ובארץ בכלל. במסגרת רשות הגנים הלאומיים והחברה להגנת הטבע, שמליאתם היה חבר, הכין תוכנית לשיקום ולחידוש הצמחים בפארקים הלאומיים, ופארק השרון ליד שפיים הוא הדוגמה הבולטת לכך.

בשנותיו האחרונות שימש יאיר כראש ה"עמותה לשימור אתרים ונוף במודיעין", והניע את המאבק להצלת גבעת התיתורה המלאה בממצאים ארכיאולוגיים נדירים ובצמחיה עשירה ומגוונת ודחף להפוך אותה לפארק טבע וארכיאולוגיה. במטרה לקדם את פעולות העתמותה השתתף בועדות בנייה אזוריות וארציות, בהגשת עתירות לבג"צ ובפגישות עם חברי כנסת, יאיר עצמו נפגש אישית עם השרים לאיכות הסביבה מרפאל איתן ועד לדליה איציק.  בנוסף נפגש עם היסטוריונים, ארכיאולוגים ואנשי איכות הסביבה, והתכתב עם מדענים בחו"ל.  כבוטנאי יאיר למד את הצמחייה של חבל מודיעין, ותכנן להוציא קטלוג של צמחי האזור. על גבעת התיתורה, גילה זן נדיר של נורית- נורית צהובה עם מעברים מצהוב לאדום.

פעילותו העניפה של יאיר הניבה לא אחת תוצאות – על גבעת התיתורה המתנשאת מעל סביבתה, לא התקיימה פעילות בנייה והשתמרה למען הנאתם של תושבי מודיעין ועם ישראל. כל האיזור של חבל מודיעין מלא בממצאים ארכיאולוגיים - מתקופות הבית הראשון והבית השני. לממצאים מתקופת החשמונאים ייחס יאיר חשיבות רבה מאוד. הוא ייחס למרד החשמונאים חשיבות מיוחדת בהיסטוריית העם היהודי ובתרבות המערב ופנה לחברי כנסת בהצעה לחוקק "חוק מודיעין". בעקבות מאמריו ופניותיו של יאיר החליט ח"כ רחבעם זאבי ז"ל להכין את הצעת החוק.

יאיר, כתב למעלה מ- 150 מאמרים בנושא מודיעין בעיתונים מרכזיים ומקומיים, התראיין בתוכניות טלוויזיה ורדיו, הופיע בבתי ספר והשתתף בסיורים של החברה להגנת הטבע והאיזור.

לפי חזונו של יאיר, איזור מודיעין, שאותו כינה "ארץ המקבים" יוכרז כאתר מורשת עולמי בשורה אחת עם אתרים כמו: מצדה, ירושלים ועכו. למען הפרויקט הזה פעל עד הרגע האחרון. מספר ימים לפני הטיסה לניתוח הלב הרביעי והאחרון שלו, נפגש יאיר עם הנציג הישראלי של הארגון העולמי "איקומוס" (IKOMOS) - ארגון העוסק בהנצחת אתרים היסטוריים בעלי ערך עולמי, ומסר לו מסמך שהכין בנושא זה.

יאיר כתב בצוואתו "הנני מבקש מעמותת שימור אתרים ונוף במודיעין שימשיכו בפיתוח מודיעין העתיקה וגם בפעילות מול איקומוס.

פרופ' יורם אטינגר כתב על יאיר: "יאיר היה מופת לענווה, לאומץ לב אינטלקטואלי, למחויבות למדינת ישראל ומקצוענות".

 

יהי זכרו ברוך.

 

גיסיה פרג

Home Page | E-Lectures & Glossary | Conferences
Seminars & Symposia | Library of Jewish Thought | Department of Jewish Thought | מלגות | Links | Contact Us