עמוד 1 2 3 4 5 6

מקום הדפוס בירושלים במאה הי"ט בתולדות הדפוס היהודי

עם הופעתו מחדש של ספרה של שושנה הלוי:ספרי ירושלים הראשונים, הוצאת אריאל, ירושלים תשס"ו

זאב גריס

"ספרי ירושלים הראשונים"


יום חג הוא לשוחרי ואוהבי הספר העברי ההופעה המחודשת של ספרה החשוב של שושנה הלוי, מיוזמתו המבורכת של אלי שילר בעליה של הוצאת "אריאל". שושנה הלוי שייכת לדור של ביבליוגרפים וספרנים שעבדו בבית הספרים הלאומי, וראו כשליחות את מלאכת הקודש שעסקו בה, רישום מוער ומבוקר של הספרים העבריים למן ראשית הדפוס העברי ועד ימינו. עם חבורה נכבדה זאת נמנו: אריה טויבר, אברהם יערי, ברוך שוחטמן ורבים וטובים אחרים. פעולתם הייתה חלק מן התחייה התרבותית שחלמו כי הציונות תביא, ותוצאתה ספרים ומאמרים שאין ערוך לחשיבותם, לחקר התרבות היהודית.
שושנה הלוי חשפה בעבודה קפדנית ספרים רבים מהספרים שנדפסו בירושלים בשנים תר"א- תר"ן. את הספרים האלה שנעלמו מעין הביבליוגרפים מצאה שושנה הלוי באוספים פרטיים, כאוספי משפחות מונטיפיורי באנגליה ולעהרן בהולנד ובספריות לאומיות כספריה הבריטית, או ספריות מרכזיות כשל הכנסייה הקתולית כספריית הותיקן.
על פי עדותה בפתח הספר היא ערכה רשימת דפוסי ירושלים מראשית ימי הדפוס הראשון בשנת תר"א ועד שנת תרפ"ד. היא פתחה בשנת תר"א בה הקים ישראל ב"ק בית דפוס ראשון בירושלים, אותו הוא ובניו הפעילו עשרות שנים, דרך תיאור דפוסים נוספים שהתחרו בדפוס ב"ק, החל בשנות השישים למאה הי"ט, מהם מפורסמים היו בעליהם של שלושה דפוסים : יואל משה סלומון, אברם משה לונץ וישראל דב פרומקין, שנודעו בפועלם התרבותי והיישובי בארץ ישראל. לכתחילה כאמור רצתה לכסות ברשימותיה הנדפסות את קורות בתי הדפוס בירושלים ורישום הספרים הנדפסים בהם עד שנת תרפ"ד, היא שנת הופעתו הראשונה בדפוס של "קריית ספר", רבעון בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי בירושלים. זאת עשתה משום שלמן ראשית הופעת "קריית ספר", נדפסו בו רשימות ספרים עבריים חדשים, מסודרות ועוקבות בכל חוברת.
היא החליטה לבסוף, להוציא תחילה לאור את רשימת הספרים שנדפסו ביובל השנים הראשון לפעולת בתי דפוס עבריים בירושלים בשנים תר"א- תר"ן, מכיוון שעל פי בדיקת המצאי ברשימותיה ראתה כי חמישים השנים הראשונות מאופיינות, בניגוד לבאות אחריהן, בהיות בתי הדפוס בירושלים ממלאים צרכי שעה של בני הישוב הישן בירושלים בפרט ושל ארץ ישראל בכלל, ומכיוון שספרים אלה קשורים קשר בל ינתק בהווי המקומי.
בדיקת הספר שהדפיסה מראה כי נאגרו בו רישומי הדפסות של כרוזים, תקנות ומודעות, לצד הקדמות לספרים שהעתיקה והסכמות לספרים ובהם מידע שלא יסולא בפז לתולדות הישוב בירושלים. היא חשפה מחברים אנונימיים וקשרים והקשרים חברתיים ותרבותיים, שהתגלו לה במהלך רישום המצוי בשערי ספרים ובמהלך האיסוף של החומר על המחברים, המדפיסים ושאר העוסקים במלאכת הספר.
רשימותיה המפורטות מסודרות בספר באופן כרונולוגי, על פי שנות הדפסת הספרים
ולא על פי שמות המדפיסים. בסוף הספר היא נתנה אוסף מפתחות ובו רשימה מפורטת של שמות המדפיסים ופועלי הדפוס, לצד שמות מחברים, מסכימים על הספרים ואישים שנזכרו בספרים, בהסכמות שניתנו לספרים והודפסו בפתחם, או בהקדמותיהם. מנגנון המפתחות המפורט יש בו גם שמות ערים, ומעל הכול מפתח מפורט של שמות הספרים, החוברות, העיתונים והכרוזים שהודפסו בירושלים.

  ראשית הדפוס העברי בארץ >
 

*



הרצאה מאתר האנטרנט של המרכז הבין-לאומי למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן
       אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר-שבע